הצללית המועדפת של טאקאשי בקולקציה הזו היא צללית דקה וגבעולית. הוא מתחיל את התצוגה עם מערכות לבוש לבנות לחלוטין ומוסיף אך בנגיעה את הצבע הכתום. דוגמת התמונה הזו. הכפתור היחיד הוא כתום, על הרקע הלבן, נראה כמעט כמו כפתור הפעלה. הידית של התיק ורצועת השעון/צמיד על פרק ידו (ממש ניסיתי למצוא תקריבים אבל לא הצלחתי) גם הם בגוון הכתום נותנים למערכת משהו קצת מוזר. המכנס עם הגרביים המשוכות מעלה מחזיר אותנו לאותו גיק-שיק לעוס אשר מקבל כאן אינטרפרטציה מודרנית ומדהימה.
מערכת נוספת לבנה שלו. גם כאן מקבל הכתום אזכורים קטנטנים. החפתים של מעיל הרוח המדהים הזה. וענף העץ המעוות והשבור קצת. (אולי אמרה על הקולקציה עצמה?) שימו לב שישנו חתך בקו הברך במכנס. הוא יוצר את אותו אפקט של מרווח גיקי כמו בתמונה מעל. המרווח שבין הגרביים לברמודה. המכנס הזה הוא באותו אורך שאני כל כך אוהבת- האורך ה"המכנסיים שלי קצרים עלי, גבהתי יותר מידי". עוד פעם אותו מראה דק וארוך.
טאקאשי מוסיף כאן קצת צבע, במקום לבן הוא מורח את הקנבס שלו בדמות הדוגמנים באפור ומוסיף צהבהב דהוי ביותר. את מקום הכתום הוא לא שוכח גם הפעם ושוב מוסיף אותו בנגיעות פצפונות שגורמים לכל המערכת הדהויה במקצת להיפתח ולקבל קצת אור וצבעוניות. בחרתי לשים את התמונה הזו כי אני חושבת שקו המחשוף הכפול שטאקאשי עיצב כאן הוא אחד המחשופים היותר יפים שראיתי. זה לא פשוט לעצב קוי מחשוף חדשניים לגברים. במיוחד כאלו שלא מורידים מגבריות הלובש ומשאירים אותו בצד הטוב של המתרס. אורך השרוול גם הוא אינו קונבנציונאלי והפרופורציה שלו לפי דעתי מדויקת באופן יחסי לאורך החולצה וגודל המחשוף הכפול. חולצה פשוט יפהפייה.
כל כך נקי. קוים כל כך פשוטים. כל כך מדויקים. טאקאשי ללא ספק דוגל במשפט "Less but Better". שוב נגיעת הכפתור הכתום. הפעם רק מעטפת הכפתור כתומה. עוד עניין למערכת כל כך מינימליסטית ונזירית. זה דיטייל שלוקח את כל תשומת הלב וראוי לה. אגב, המשקף מגניב לגמרי.
גם כאן הכתום נמצא בפרטים הקטנים. הוא מציץ בחפת וגורם לכיווץ החפץ. פעולה זו גורמת לשרוול לקבל צורה פיסולית יותר. המערכת כולה נראית נינוחה לחלוטין. הקו העדין שבין מערכת כזו לפיג'מה נשמר היטב והוא עדיין במקום הטוב. עוד סרט כתום נוסף נמצא בידו של הדוגמן אשר מחזיק משהו שבתחילה הייתי בטוחה שהוא ז'קט, וממבט נוסף כבר לא הייתי כל כך בטוחה ותהיתי האם מדובר אולי בתיק העשוי מפירוק ז'קט. אין לי תשובה לזה אבל זהו חלק מקולקציה טובה, היכולת לגרום לצופה לדמיין דברים על סמך המידע שנתת לו בתהליך.
מראה נוסף של גבעוליות דקיקה על גבול הפיג'מה. הוא נותן כאן לכל המראה העדין והזורם חספוס בצורת הרוכסן מתכת. מאוד בוטל, מאוד לא מתחסד. הוא שם. תראו אותו. הוא מבריק. החומריות שלו לא קשורה לחולצה הרכה. ובשביל זה הוא שם. ניגודיות. עניין. גם הנעליים כאן נראות כאילו הן מסיפור אחר אבל לחלוטין משלימות את המראה האבוד והעתידני של על המערכת.
לסיום הקולקציה נותן לנו טאקאשי מספר פריטים מודפסים. ההדפסים אשר ממבט ראשון נראים כקמופלאז' צבאי, מתגלים במבט שני כריצודי אור על פני מים. או בעצם כסוג של צילום גלקסיות רחוקות. הטרנץ' אשר מודפס כולו (אול-אובר), עליו תיק הגב בעל אותו דפוס מזכיר לי מסע עתידני כלשהו. מי שקרא את "הדרך" של קורמאק מקארתי, יכול להבין (או שאולי לא וזו אסוציאציה אישית שלי?) למה ישר חשבתי על מסעות עתידניים גם אם הם בעלי הרבה יותר שיק מהכתוב... ומי שלא קרא את הספר, אם יש לכם נפש רגישה, אל תקראו אותו. בכל אופן, טאקאשי מגיש לנו את הקולקציה העתידנית הכול כך לעוסה, בהגשה חדשה מעניינת וגברית. אני מאוד אוהבת את הצניעות שלו, את העדינות שלו ואת האופנתיות הרבה שיש כאן. יש בקולקציה שלו פריטים שאני מאמינה שיכולים להיות קלאסיקות על זמניות במלתחה הגברית.
כל התמונות ועוד מהאתר www.men.style.com
3 תגובות:
הקולקציה מעולה. הניתוח מרתק ומלמד. משב רוח מרענן. תודה!
הקולקציה באמת מצויינת , אך משום מה היו המראה הלבן לגמרי מזכיר לי קצת כותונת משוגעים
שריי -באמת? טוב, ידוע שהיפנים קצת פסיכים... :)
הוסף רשומת תגובה