יום שני, 22 ביוני 2009

The Land Of Lost Clothes

בתיכון למדתי 5 יחידות כימיה. לימדו אותנו שם במגמה, שיש חוק שאומר שמשהו לא יכול להיווצר מכלום. עכשיו, לפי ההיגיון שלי (שבדרך כלל הוא קצת מעוות אני מודה, אבל הפעם אני מאמינה שהוא לגמרי בסטנדרט של כולם!), דברים לא יכולים סתם ככה להיעלם אל האוויר כאילו לא היו קיימים מעולם. עד עכשיו זה דיי הגיוני, נכון? ובכן, ישנה תופעה אחת שאני בטוחה שכולכם מכירים ואף אחד לא יכול להסביר, והיא העלמות הגרביים ממכונת הכביסה. חוץ ממנה, אני אט אט שמה לב, ככל שעוברות השנים ואני עוברת דירות ובתים וערים וארצות, שלאותו מקום שנעלמות הגרביים - אני אקרא למקום הזה "The Land Of Lost Clothes" ,נעלמים גם במהלך המעבר פריטים יחידים (הם עושים את הבריחה הגדולה בבודדים על מנת שלא נשים לב...), ותמיד הם פריטים שאני ממממש אוהבת. כך לדוגמא, הייתה לי שמלה שאהבתי. עם פסים צהובים, כחולים ולבנים. הלכתי איתה כולי צבעונית, לחתונה ולהצגת תאטרון, וגם סתם ביומיום, ותמיד הרגשתי הכי קלילה וצבעונית וקיצית. ואז נסעתי לשלושה חודשים ללונדון שבסופם חזרתי לירושלים. כלומר, את הקופסאות שלי ארזתי לפני הנסיעה והן נדדו מתל אביב הלחה לירושלים הקרירה. כשעזבתי את החדר שלי בתל אביב. הוא היה ריק. הקופסאות אוחסנו. הבית של ההורים נהיה מחסן. חזרתי. עברתי. פרקתי. היה חורף. שמלות של קיץ נשארו למעלה בארון. עכשיו קיץ. שמלות של קיץ ירדו למטה. ואין שמלה צהובה-כחולה-לבנה. לאן??? אל The Land Of Lost Clothes... המקום המקולל הזה לקח לי כל כך הרבה בגדים שאהבתי. עד מתי?? אני חושבת שמאמצי הממשלה עכשיו צריכים להיות מרוכזים בכיבוש The Land Of Lost Clothes, והחזרת הרכוש האבוד לידי התושבים החוקיים. יוקמו מאחזים, התנחלויות ומחנות "חומה ומגדל" ב - The Land Of Lost Clothes, לאלתר!

5 תגובות:

neta goldstein אמר/ה...

מזדהה עם כל מילה...
אך... החולצה החומה שכ''כ אהבתי. שלום לך. אם כי במקרה שלי ארץ הדברים האבודים זה גם הסבוויי של טורונטו ששם אני נוטה לשכוח פריטים אהובים במיוחד, מדבר יהודה והבדויים שלובשים עכשיו חולצת קסטרו חביבה במיוחד... אחרי שפרצו לי לאוטו. בקיצור לארץ הזאת אצלי ישנם גבולות יותר מוגדרים

kiki אמר/ה...

מצטרפת לכוחות
אולי אמצא את 300 הזוגות החסרים...

פטיט לולו והרפתקאותיה בעולם האופנה אמר/ה...

neta- ככה תרמתי למערכת הרכבות התחתיות של לונדון בערך 4 מטריות...
למזלי בגדים הצלחתי שלא לאבד ולשכוח
kiki- צריך לחשוב על תוכנית פעולה מתוחכמת...

cupcakes אמר/ה...

זה ממש נכון. אני תמיד טענתי שיש ארץ של גומיות וסיכות לשיער שנעלמות לבלי שוב. בנעורי בקיבוץ זה היה אפילו חמור יותר כי כששולחים בגדים למכבסה, אפשר להיות בטוחים ששניים שלושה פריטים לא יחזרו.

פטיט לולו והרפתקאותיה בעולם האופנה אמר/ה...

אויש על סיכות וגומיות כבר מזמן ויתרתי, נראה לי שאני מממנת את כל הפעילות של מפעלי סיכות הסבתא בכל העולם! לא יאומן כמה מהר הן הולכות לאיבוד!