העץ הנדיב

לרגל ט"ו בשבט שחל היום – פינה קטנה על צמחיה. כשהייתי קטנה, אחד הספרים שהכי אהבתי (חוץ מהבית של יעל שהיה אחד הפייבוריטים הראשיים...) היה העץ הנדיב. אותו סיפור על העץ הנדיב שגידל את הילד הקטן ועזר לו כל חייו עד שהזדקנו יחד. תמיד ריחמתי על העץ. הוא היה אמור לגדול עוד הרבה שנים, אבל הילד רשע הלב שבאותו זמן כבר לא היה ילד, כרת את ענפיו ואז את גזעו, וניצל אותו עד תום, במקום לאפשר לו לגדול לפרוח ולהישאר כמן עד שקט לכל תהפוכות הזמן והחיים, במקום שעוד דורות יזכו לחסות תחת צילו, ליהנות מפריו ולהעריך אותו לנצח. (שלא לדבר על לשחרר חמצן לאוויר ולהציל אותנו מהחור באוזון שאנחנו יוצרים... ). וכך, תארו לעצמכם איך שמחתי כשראיתי את הטי שירט הזו באחד האתרים. (נראה לי שבאתר של urban outfitters )

העץ הנדיב נשאר איתנו, לתמיד! אמנם לא הייתי משלבת את הטי העדינה והחצי שקופה הזו עם מכנס כה גס ובולט בצבעו מתחת, אבל זה עדיין העץ הנדיב, אז אני רק שמחה שהוא ייזכר ויהיה איתנו לנצח! שימו לב שההדפס ממשיך על גבי סיומת המחשוף וממשיך ולא נשבר על גבי השרוולים, סימן שההדפס נעשה לאחר תפירת הבגד. אני אישית אוהבת את זה מאוד, זה נותן אפקט של המשכיות, ונותן ללובש להיות חלק מההדפס עצמו. אבל, שימו לב לכך שתפר הצד של החולצה לא יושב בצד אלא נוטה קדימה למרכז החולצה. לבדים דקים ונמתחים יש נטייה להסתובב בכביסה. חובתם של אנשי המפעל שמייצר את החולצה לבדוק את אחוז הסיבוב ולבנות לפיו את הגזרה של הבגד, אך כמו שאתם יכולים לראות, זה לא קורה... אבל אני מוכנה לסלוח. זה בכל זאת העץ הנדיב. שיהיה לכולם חג שמח, ולא לשכוח ללכת להצביע מחר.