יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

ויהי אור.

תכף חנוכה. ולפני שאני אפרסם פוסט משתפך על כמה שאני אוהבת את החג. וכמה מדהימה ירושלים בחג הזה. בעיקר במאה-שערים (כן.כן. זה עוד יגיע. אתם תראו). החלטתי להקדיש את הפוסט שלי ל"חג האורות". ולכל מי שלבד בחג הקרוב, או סתם לבד בבית, ורוצה קצת חברה מאירה... סתם כדי לא להרגיש לבד. (למרות שאני מודה שעם חלק מהדוגמאות שכאן למטה, אולי עדיף להיות לבד...) וכמובן בעיקר בגלל שראיתי ואספתי תמונות ששעשעו אותי ביותר ורציתי לשתף. התירוץ המטופש של חג האורות נראה לי הגיוני משום מה. עיצוב הומוריסטי זה הדבר. מזל שיש מעצבים כדי לחייך. תאמינו לי.
מנורת "Mary had a little lamp" מכאן. לחבק בתוך או מחוץ לפוך בימים הקרים.

זהו מיסטר פי. (Mr.P). אני מניחה שאתם יכולים לנחש לבד איפה הכפתור שמדליק ומכבה אותו.

אין ספק שמיסטר פי שלנו, שובר קרח רציני. בטוח טוב בסחיטת צחקוקים מובכים וחיוכים מפתים...

אוקי. אז אולי זה לא המנורה האידיאלית לשים בלילות בודדים ליד המיטה, ונכון, אני מודה שזה יכול גם להבריח פרטנרים בפוטנציה, אבל אין ספק שזה נותן משמעות חדשה ל"אור בקצה המנהרה"...
מבית סטודיו enPieza. רוב העיצובים שלהם לא פסיכוטיים כמו זה, אבל כנראה שאין מה לעשות. בכל מעצב גדול יש פסיכי קטן שנושף לו בעורף...
כן.
סבסטיאן ארזוריז (Sebastian Errazuriz) ממשיך את קטגוריית ה:
א."מטריד".
ב."משהו מת עושה אור".
ג."לא בטוח שחלומות טובים יבואו מפוחלצים"
ד."איפה הראש שלך?".
ואחרון.
רק בגלל שהלא הצלחתי להחליט אם הוא נכנס לקטגוריית ה"מטריד" או לקטגוריית ה"משעשע ביותר למרות שאין סיכוי שאני שמה אותו ליד המיטה"...

7 תגובות:

אוסף פרטי אמר/ה...

אני אמנם לא חולקת איתך את אהבת החנוכה (תמיד זה היה נראה לי חג בלי הרבה תוחלת, ואני די שונאת סופגניות..) :) אז אני מחכה שתוכיחי לי ההיפך בפוסט חנוכה, אבל בכל מה שקשור במנורות אני לגמרי איתך!!
פיתחתי פטיש כבד לכל מה שהוא גוף תאורה - יפה או משעשע, ואם רק היה לי יותר מקום בבית אז מזמן כבר חשבון החשמל שלי היה מרקיע שחקים. התרומה הצנועה שלי היא מנורת שולחן שהבאתי כל הדרך מסניף של אורבן אאוטפיטרס בניו יורק שהיא בעצם חתול יפני כזה מחרסינה שעושה שלום, ושתקוע לו אהיל על הראש. זה נמצא אצלי בסטודיו ותמיד עושה לי שמח בבוקר :))

the eye אמר/ה...

המנורות מדליקות ביותר!
כמה קלישאתי מצידי:)
מנורה יכולה להיות אלגנטית ומאופקת, קלאסית אריסטוקרטית כזו או משוגעת, מצועצעת, מודרנית וכו'...
אני ממש אהבתי את האווז.
אם חושבים על זה, אור תמיד היה אלמנט שמשך סיביו עיצוב, יצירה ואומנות: מנורות, חנוכיות ופמוטים תמיד היו פריט עיצובי בעל משמעות בכל בית.
למה לא?!

Tal אמר/ה...

שליק - מקווה שאצליח לשנות את דעתך על חנוכה, אצלי הוא תמיד נתפס כחג קסום, אבל לא נקדים את המאוחר!
נשמעת מהממת המנורת חתלתול שלך!! גם אני רוצה כזו! צלמי לנו אותה באחד הפוסטים!
העין - קלישאתי אבל תמיד מצחיק! :)
אין סיבה שלא! אני טוענת שמנורות הן פריטי העיצוב הכי כיפיים, יש סביבם כל כך הרבה משחק, ודרכים מהממות לעשות דברים הורסים/מעלי חיוך!

ArchiTan אמר/ה...

בובה זה אחד הפוסטים המגניבים והמעניינים שפירסמת,
אני חייבת לציין שחנוכה זה חג שהאסוציה המיידית שלי אליו היא את! וזה גם מה שגורם לי לאהוב את החג ואיו מה לעשות אבל הסופגניות של אמא שלך זה לא משהו שאפשר לאעבור עליו בשתיקה...
קיצור תמיד כיף לראות עיצוב טוב שלא לוקח את עצמו ברצינות מידי ואני בהחלט כן רואה את התולעת הקטנה (בתמונה האחרונה) ליד המיטה שלי.
בובה מתה עליך,
מחכה בקוצר רוח לפוסט "הרשמי" של חנוכה
נשיקות

גרטרוד אמר/ה...

וואוו ניראה ממש מיוחד .
באיזה חנויות אפשר להשיג אותם ?

the purple toe אמר/ה...

אני מצטערת, אבל הגבר התלוי שבה אותי.
מי שלא צוחק- צהוב.

rachel.lavie אמר/ה...

שלמדתי בסטודיו לעיצוב תעשייתי גם היתה לי עבודה על גופי תאורה אבל אני חייבת לציין שבהחלט הצלחת להביא כמה רעיונות מאוד מקוריים.