ויהי אור.

תכף חנוכה. ולפני שאני אפרסם פוסט משתפך על כמה שאני אוהבת את החג. וכמה מדהימה ירושלים בחג הזה. בעיקר במאה-שערים (כן.כן. זה עוד יגיע. אתם תראו). החלטתי להקדיש את הפוסט שלי ל"חג האורות". ולכל מי שלבד בחג הקרוב, או סתם לבד בבית, ורוצה קצת חברה מאירה... סתם כדי לא להרגיש לבד. (למרות שאני מודה שעם חלק מהדוגמאות שכאן למטה, אולי עדיף להיות לבד...) וכמובן בעיקר בגלל שראיתי ואספתי תמונות ששעשעו אותי ביותר ורציתי לשתף. התירוץ המטופש של חג האורות נראה לי הגיוני משום מה. עיצוב הומוריסטי זה הדבר. מזל שיש מעצבים כדי לחייך. תאמינו לי.

מנורת "Mary had a little lamp" מכאן. לחבק בתוך או מחוץ לפוך בימים הקרים.

זהו מיסטר פי. (Mr.P). אני מניחה שאתם יכולים לנחש לבד איפה הכפתור שמדליק ומכבה אותו.

אין ספק שמיסטר פי שלנו, שובר קרח רציני. בטוח טוב בסחיטת צחקוקים מובכים וחיוכים מפתים...

אוקי. אז אולי זה לא המנורה האידיאלית לשים בלילות בודדים ליד המיטה, ונכון, אני מודה שזה יכול גם להבריח פרטנרים בפוטנציה, אבל אין ספק שזה נותן משמעות חדשה ל"אור בקצה המנהרה"...

מבית סטודיו enPieza. רוב העיצובים שלהם לא פסיכוטיים כמו זה, אבל כנראה שאין מה לעשות. בכל מעצב גדול יש פסיכי קטן שנושף לו בעורף...

כן.

סבסטיאן ארזוריז (Sebastian Errazuriz) ממשיך את קטגוריית ה:

א."מטריד".

ב."משהו מת עושה אור".

ג."לא בטוח שחלומות טובים יבואו מפוחלצים"

ד."איפה הראש שלך?".

ואחרון.

מבית (S.S.D (Site Specific Design :

רק בגלל שהלא הצלחתי להחליט אם הוא נכנס לקטגוריית ה"מטריד" או לקטגוריית ה"משעשע ביותר למרות שאין סיכוי שאני שמה אותו ליד המיטה"...