יום שני, 4 באוקטובר 2010

על טקסטורות, פסים, נקודות ואפילו ריבות

 




בחלק משעות הפנאי וההנאה שאני מוצאת את עצמי מבלה במטבח בזמן האחרון, הכנתי ריבה.

האהוב היה בעבודה.
התקשרתי לפיטבולית האהובה עלי שתבוא לארח לי חברה בזמן הערבוב והחתיכה.
היא הגיעה במצב רוח מעוך ורק נשנשה מהקצף-ריבה.
הלכה לפני שהייתה מוכנה.
למרות זאת, לא נטרתי טינה.
רק מחכה להזמנה לארוחה.

רכיבים:
קילו שזיפים אדומים. לא מושי.
500-700 גרם סוכר (תלוי כמה אתם אוהבים מתוק)
מיץ מחצי לימון
רבע מהלימון המשומש חתוך לרצועות לא דקות (נגיד 3)
*יש המוסיפים כפית תמצית וניל. אני הפעם ויתרתי.

ההוראות:
1. חותכים את הפרי לרבעים (אם אתם אוהבים ריבה בלי חתיכות בכלל אז לחתוך לקטנים יותר)
2. מערבבים בסיר עם הסוכר, מיץ הלימון וקליפות הלימון.
3. מרתיחים את כל התערובת על אש גבוהה תוך ערבוב מידי פעם למניעת שרפה בתחתית הסיר, ולאחר מכן מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מידי פעם (נגיד פעם בעשר דקות - רבע שעה). בשלב הזה הריח שיוצא מהסיר יכול להטריף את חוש הטעם.
4. תוך כדי בישול הפירות בסיר, צריך לעקר את הצנצות הנקיות (והמכסים): מכניסים לתוך סיר עם מים רותחים ומבשלים אותן בערך 10 דקות.
5. אחרי בערך שעה בודקים מה עם הריבה: מטפטפים מהנוזל הכהה והמריח כל כך טוב על צלחת שהכנסנו למקפיא לרבע שעה בערך, ועושים בה "שביל" עם האצבע. אם השביל נשאר - אחלה! אם השביל נסגר, הבישול נמשך לכמה דקות נוספות (נגיד 5-7 דקות ואז מבחן מועד ב' )
6. כשהריבה מוכנה שופכים אותה לצנצנות (עדיף כשהיא רותחת ועדיין נוזלית מאוד), סוגרים את הפקק, ומקררים את צנצנות הריבה כאשר הן הפוכות על הראש (מאיה מבצק אלים אומרת שזה עושה ואקום. אני מאמינה)
7.  אוכלים אחרי שמתקרר עם חלה טריה (נו, כן, הפעם לא מצאתי את המצלמה לפני שהסתערנו עליה. יש את התהליך, אין את התוצאה... בסוף זה עוד יקרה...), או קרואסון טעים, או סתם עם כפית.
8. קופצים לנחלת בנימין לקנות חתיכת בד וסרט מגניב ועושים עיצוב צינצנות.
9. נותנים צנצנות מעוצבות עם ריבה סופר טעימה לאנשים שאוהבים.
10. מחזירים להם חיוך.


תמונות מההולך ברחובות מהסרטוריאליסט

6 תגובות:

noa sela אמר/ה...

פוסט חמוד, אהבתי את הפפיון עם הפסים!

אנונימי אמר/ה...

ככה מוציאים תמונות מהסרטוריאליסט בלי כל קרדיט?

הרפתקאותיה של פטיט לולו אמר/ה...

למה בלי קרדיט?
יש קרדיט בסוף הפוסט. ולא רק לסרטוריאליסט אלא גם להולך ברחובות.
לא מאמינה בצילומים בלי קרדיטים.

בדים אמר/ה...

יפה מאד, נשמע כמו מתכון לריבה ממש טעימה.. השיטה עם השביל באמצע היא אחת ההברקות לא חשבתי לבדוק את זה ככה, תמיד בדקתי בצורה אחרת כמה הוא סמיך או דביק..

תמיד עדיף להכין כאלה מאשר לקנות קונפיטורות מוכנות וכו', הכי טוב טבעי ובבית!
בלי כל הסוכרים המוספים

דוגמנית אמר/ה...

הפפיון מהמם.
http://www.themodelsblog.com/

סטייליסטית אמר/ה...

פוסט נחמד..אהבתי את ג'קט הג'ינס ואת המעיל האדום הארוך.
יש לי בבית מעיל דומה מלונדון בצבע כחול כהה.