יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

עלי שלכת ואין-סתיו ישראלי

לאט לאט מתמעטים הדברים שאין לנו בארץ אבל יש בחו"ל. גאפ כבר כאן. H&M עוד שניה נוחתים פה. מופעים בין לאומיים של זמרים איכותיים ראינו כל הקיץ ואפילו טובלרון אפשר כבר לקנות בסופר ולא לחכות למישהו שיחזור מהדיוטי. אבל. אם יש משהו שיש בחו"ל ולנו בארצנו הקטנה קצת חסר זה הסתיו. אין מה לעשות. בוא נודה באמת. אין לנו סתיו. יש לנו עונה ביזארית שהימים שלה נעים בין הקיצון החם למטחי גשם בלתי הגיוניים. סוג של לפני שניה קיץ ועכשיו כבר חורף. אבל סתיו אין לנו. אותה עונה קרירה. שהולכים כבר עם ז'קטים קלים אבל עדין לא עם מעילים. שהצעיף שעל הצוואר יכול עדיין להיות דקיק ולא צמרירי ועבה. שכבר לא מזיעים אבל גם לא רטובים מגשם. והעיקר, שיש שלכת מדהימה בכל מיני צבעים. אין לנו. לפני שבועיים כשהייתי בלונדון צילמתי את תמונת השלכת שכה חסרה פה. אולי כדי להשלים קצת בלב את מה שחסר.
חוץ מסתיו יש בחו"ל מנהג שגם הוא עדיין לא ממש תפס בישראל.
להנהיג "נושא".
למשל בחו"ל כשעונת הכריסמס מגיעה וכל הרחובות נצבעים בירוק אדום, כל המוצרים הופכים פתאום לעצי אשוח קטנים, איילים, פתיתי שלג או סנטה קטנים. הכל סובב סביב החג. מהתחתונים עד העוגות דרך התכשיטים והמנורות.
או ה- Halloween, הכל פתאום דלעות, הכל נצבע שחור-כתום, שלדים צצים על קאפקייקס, מאכלים, קישוטים ואפילו על בגדי גוף לתינוקות.
אצלנו זה לא קורה.
בחנוכה לא רואים בוקסרים עם הדפס של נרות או סוכריות בצורת חנוכיה...
בפסח לא מוצאים קישוטים לבית בצורת מצה או תולים מרור מעל פתח הדלת...
וכך. מסתבר שבארה"ב הסתיו והשלכת הם סיבה לחגיגה (ושיווק אגרסיבי של מכירות פריטים במהדורה מוגבלת... ) ובין מגוון רחב של מוצרים בצבעי השלכת בחרו הורי הנהדרים להביא לי טעימה (תרתי משמע) קטנה של סתיו היישר הביתה.
חותכי עוגיות בצורת עלי שלכת עשו את העבודה כראוי והבייביז הקטנים הללו מצאו את עצמם בידי המרוצות עד הגג תוך כדי קריאות "יוווווווו, איזה יופי!".
כמובן שחסרת איפוק שכמוני ובתור מישהי שממש לא ניחנה ביכולת לדחות סיפוקים (במקרה הזה זה הניב תוצאות חיוביות בלבד...), לא חיכיתי זמן רב לפני שפתחתי את ספר הבישול של סבתא תמר ומצאתי לעצמי פאי תפוחים למלא בו את הבטן ואת הדגדוג באצבעות...
וכך, בערב יום שישי, לאור נר ולקול הגשם הנשפך בגלונים מצאנו את עצמנו יושבים בסלון, אהובי ואני, עם חליטת לימונית ולואיזה פורסים פאי תפוחי עלי שלכת מהביל ונהנים ומה"אין-סתיו" שלנו.
מקווה שיהיה חורף חורפי במיוחד.
מחכה לשלג שלא בא שנה שעברה.

14 תגובות:

לובה אמר/ה...

פוסט מקסים. אין מילים אחרות לתאר (ואני בד"כ די וורבאלית)

pea אמר/ה...

יואו, איך בא לי על העוגה הזאת! פטיט לולו המתוקה, כל הכבוד, גם העוגות שלך שיקיות ברמות! :)
איזה כיף שהגיע הסתיו. בתיאבון!

Noa Raviv אמר/ה...

אין כמו בילוי חורפי בבית.. העוגה נראית מאוד טעימה
והחותכי עוגיות מדליקים לגמרי!

גילי גולנדר אמר/ה...

איזה יופי של חותכי עוגיות - שדרוג מגניב לעוגת תפוחים! גם אני הסנפתי זה עתה את השלכת של לונדון וחזרתי לארץ לחמסין ולמחרת - מבול... אנחנו ארץ קיצונית מכל הבחינות.

שבוע טוב!
גילי
http://workingclassfashion.blogspot.com

Rebecca אמר/ה...

גרנד לולו אין עליך! עוגה מסרטים

blossom button אמר/ה...

החותחנים כאלה מגניבים,אני מתה על השטויות האלה
והסתיו בהחלט חסר כאן...כזו עונה נהדרת

Tal אמר/ה...

אפונית - חכי, עדיין לא ראית את הטרטלטים שאני ואמא מכינות יחד. פעם הבאה מבטיחה לצלם. זה פשוט מהמם. אין על אוכל שנראה טוב.
נועה, לובה, רבקה, בלוסום - תודה! :)
גילי - לחלוטין. ישראל זו ארץ הקיצון. בכל תחום שיש...

אנונימי אמר/ה...

וואו! איזה מהמם!
נתת לי השראה, אבל אולי תתני גם את המתכון? :)

אנונימי אמר/ה...

זה כל כך מתוק ויפה, גרמת לי כרגע למלמל "awwwwwww" לעצמי.
חורף שיק, איך אני אוהבת.

נגה אמר/ה...

וואי זה פשוט מקסים ומעורר תאבון!!

Standing Ovation אמר/ה...

העוגה נראית מעולה! גם אני מצטרפת לבקשה של המתכון :)

sefi אמר/ה...

אני בדיוק בניו יורק. פספסתי את הלאווין ואת הדלעות, למרות שיש עוד מקומות שלא הסירו אותם. אבל השלכת והעלים הכתומים מדהימים. כל כך מתאים לך לפוסט ולעוגה שניראת מהממת. נשיקות.

Unknown אמר/ה...

הפאי פשוט גאוני!
מקסים מקסים מקסים! (:

עפר אמר/ה...

מכל העוגות האהובה עלי ביותר היא פאי התפוחים של סבתא שלי. אין דרך מושלמת יותר לחגוג עם תה ועוגה שנראית נהדר. ובעניין השלג יקירתי - מזמינה כבר פגישה בבירה לכשיבוא.