תמונה שווה אלף סיפורים

לא מזמן נתקלתי בעבודות צילום של בן וואטס. וואטס, נולד בלונדון ב-1967. את לימודיו הוא העביר בסידני אוסטרליה והחל לעבוד שם. את תחילת הקריירה שלו עשה באוסטרליה, שם, החל כעוזר צלם ומהר מאוד כבר עבד בתור פרילאנס וביצע עבודות בשביל "Elle" ו-ווג אוסטרליה. הוא נדד לניו יורק בגלל אהבתו והעניין האדיר שהוא מצא בתתרבות ההיפ-הופ (שהייתה בשלב הזה בתחילתה...) והחל לצלם את תרבות השוליים והרחוב. אני לא ממש זוכרת איך נתקלתי בצילומים שלו, אבל מצאתי את עצמי אחרי כמה שעות עדיין מעבירה ומסתכלת בשקיקה בצילומי הפורטרים המדהימים שלו, בצילומי האופנה הנהדרים (שעיטרו את דפי טובי המגאזינים, בינהם ווג, ווניטי פייר, הארפאר'ז באזאר ועוד...), בצילומי הסלבריטיז הנהדרים ואפילו בצילומי הפרסומות שלו. האתר שלו מאוד נעים ואמנם קצת מציק שאי אפשר לראות את כל התמונות בקטן ולבחור, אך מצד שני, זה גורם לצופה לעבור על כל התמונות אחת אחת בגודל לא רע, ולדפדף עד הסוף, רק בשביל להיות בטוחים שלא הפסדנו כלום בדרך. והדפדוף שווה את זה. אני מוסיפה לפוסט הזה שתי תמונות ששבו את ליבי, ונותנות לכם טעימה קטנטנה מהצילומים המדהימים שלו. הצילום הזה קוטלג תחת פורטרטים, זה מאוד הפתיע אותי, במיוחד בגלל שזה צילום כל כך אופנתי, יש בו אמירה אופנה מאוד עכשווית (דבר שלא אומר בהכרח שהוא צולם כיום, היות ואין תאריכים ליד הצילומים של וואטס, מאוד יכול להיות שצילום זה צולם אי אז בסוף שנות השמונים, עד אמצע שנות התשעים. אתם יכולים לראות כאן הכי בבירור עד כמה אופנת שנות התשעים חזרה, עד כדי כך שאני מתלבטת מתי צולם הצילום הזה), אבל עדין וואטס בחר לקטלג אותו תחת פורטרטים. יש בזה משהו מסקרן. זה ממש דורש לבנות לנערה זו סיפור חיים דמיוני או אפילו סיפור הרפתקאות בעיר הגדולה בכדי להצדיק את הקטלוג הזה. זו אחת היכולות הגדולות שלו בתור צלם, לגרות את הדמיון שלנו, הצופים, ולגרום לנו להרהר, לחשוב ולדמיין מה אומר ומה עומד מאחורי הצילום. איזו אישיות ואילו סיפורים עומדים מאחורי העדשה.

עוד יכולת מדהימה שלו, היא לנתק את מושא הצילום מהזמן ומהעכשיו.

בצילום הזה של אלבר אלבז (ראש העיצוב של לאנוון, ישראלי בוגר שנקר), יש משהו כל כך מנותק וקסום.

מעין מרי פופינס מודרנית, אבל לא סתם מרי פופוינס, אלא המלכה מרי פופינס.

גורם לי לתהות מה הוא יוציא מתיק ההפתעות שלו.

ואכן, כל קולקציה שלו זה ממש כמו הפתעה, ואין לזה סוף. כל עונה אני נפעמת מחדש. ואחרי שיצא לי גם למשש את הבדים, לבחון את התפרים ולראות את הגימורים, אין לי ספק, הוא בנה, הינדס ותפר את התיק של מרי.

(והנה אני מתחילה להסחף בבנית הסיפור מאחור והתפאורה שלי לצילום)

אין לי ספק שלכל אחד מהצופים בצילומיו יהיו סיפורים אחרים לספר לעצמו, ולכל אחד יצא מקבץ אחר שונה בתכלית, אבל זה היופי בצילומים של וואטס. אומרים שתמונה שווה אלף מילים.

במקרה שלו, תמונה שווה אלף סיפורים.

לכו הציצו וראו, מומלץ בחום.

ותודה לד' שעשתה לי חם ונעים בלב.