יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

תהייה על ניגודים, או שמא?

לא אחת קיבלתי הרמת גבה ומבט מופתע כשאמרתי לאנשים שאני מטיילת, ולא רק בקניונים של עזריאלי או בשדרות חנויות. אני מגיעה ממשפחה של אנשי אדמה. וככאלו, כשהייתי קטנה יותר, היינו נוסעים לטיולים ברחבי הארץ כמעט כל סוף שבוע. אמנם השנים עברו חלפו, גדלנו כולנו וההזדמנויות לטייל בטבע לאט לאט מתמעטות. אבל עדיין התשוקה לנופים, לאויר הרים ולהליכה הגונה, נשארה בי. אין הרגשה טובה יותר (ולא יעזרו כל קניות הבגדים, וכל קניות הנעליים) מאשר אותה הרגשה של המבט הראשון אחרי מאמץ. אותו מבט שמגלה את כל הנוף שלקראתו הלכת. הנוף וההרגשה ששוים כל טיפת זיעה, כל נפילה וכל צעד מאומץ בדרך. אבל משום מה סטייל וטיול מעולם לא הלכו יד ביד. ובתור בחורה מעודכנת אופנתית, זה לא הגיוני שאעשה צעד אחד אל מחוץ ל"comfort zone" של דיזינגוף-כיכר המדינה. ולמען האמת אני לא כל כך מבינה למה. מה הבעיה לעשות בגדים נוחים למטיילים שיהיו עם קצת זיקה אופנתית? זה ניגוד גמור?? אני לא חושבת. אבל עדיין, אין דבר כזה. מעילי הפליז למטיילים תמיד יהיו חסרי צורה. הדגמ"חים תמיד גדולים מידי וחסרי גזרה (ואני לא מתכוונת שיהיו צמודים חלילה, אלא רק בנויים יותר) דווקא בגזרת החולצות הטרמיות נראית התפתחות קלה, אבל היא עדיין רחוקה שנות אור ממשהו שניתן להגדירו שיקי. לכן, כשראיתי את התמונה הזו, מהתצוגה האחרונה של "Band Of Outsiders" לקיץ 2009/10, אמרתי לעצמי, הנה! מכאן יכולים אנשי עיצוב בגדי המטיילים "לשאוב השראה". שהרי, מה הבעיה של אנשי סנדלי "שורש", לעצב לקולקצית הסנדלים שלהם, סנדלי נוחות גלדיאטורים, מרובי רצועות?? זה עדיין נוח, זה עדיין תופס את הרגל, הסוליה היא אותה סוליה, רק דבר אחד משתנה, מרכיב האופנתיות. כל כך קשה??

התמונה לקוחה מכאן

13 תגובות:

אושי אמר/ה...

חחח.. גדול. אהבתי!
אני כבר רואה מטיילות בדרום אמריקה עם הסנדלים שאת מציעה. הכי צפונבוני.

הרעיון, עם זאת, מגניב לגמרי.

זה מזכיר לי שכשעשיתי את הטיול הגדול שלי תמיד נראו פה ושם טיילניות עם דגמ"ח במידה אחת קטנה יותר, כדי שהן ייראו כוסיות גם בטיול. הערכתי אותן על המאמץ, באמת...

פטיט לולו והרפתקאותיה בעולם האופנה אמר/ה...

אושי - אחרי שביום הרביעי של הטיול שלי, בזמן שאנחנו התכוננו לטרק של 10 ימים, בדיוק חזרה מישהי מטיול בשוק וישר התקלחה ונעלה את הפלטפורמות ואת תוחם השפתיים שלה (כן כן...) אמרתי לעצמי, שכנראה זה או לפנ או לפה...
ונראה לי שהמידה היותר קטנה במכנס לא היה מכוון אלא רק אחרי ההשמנה של הטיול... :)

the purple toe אמר/ה...

בייב, יער ירושלים, פיקניק טרום חגים. הביאי את סנדלייך, אביא את בקבוק המים המעוצב שלי. נתכסה בעלים במקרה הצורך...

Zimi אמר/ה...

אכן עדיין מחכה לבגדי שדה אולטימטיבים - גם יפים וגם נוחים שיתאימו להרמוניה והאסטטיקה שהטבע מציע לנו. ויגיע היום? עד אז אמשיך לאלתר בתקווה לשמור על שפיות...:-)
הלאה המצ'ואיזם

ChickPea אמר/ה...

צודקת, לא יזיק איזה שידרוג לסנדלי שורש. אני משום מה לא מצליחה להתגבר על גברים שנועלים סנדלי שורש כשהם לא בטבע...בעבודה נגיד, או ברחוב. אני כבר לא יודעת אם זה משהו שלא בסדר אצלי או מה.

neta goldstein אמר/ה...

בתור טיילנית עם תעודות (של החברה להגנת הטבע, אם לדייק:) אני מזדהה עם כל מילה של הפוסט למעלה. למעשה בחו''ל רואים מעט יותר שיפור בתחום. בארץ המצב אכן מאוד חמור.
אבל הצלחתי לרכוש בטורונטו כמה פליזים עם גזרה מחמיאה ואני תמיד מאובזרת בכפיה לבנה על הצוואר. הן שימושי והן סטייליסטי.
אך שיק טיולים.
מתי ימציאו דג''מח מעוצב בגזרה מחמיאה וחא גדול מדיי...

Noa אמר/ה...

כל מילה אמת! זה באמת קטע קשה, לבוש לטיולים....

אנונימי אמר/ה...

רק עכשיו ראיתי שאת כותבת ב-במודה. את כותבת מצוין.יש עוד אתרים/עיתונים בהם את כותבת?

פטיט לולו והרפתקאותיה בעולם האופנה אמר/ה...

סגלגלה - קבענו לגמרי, אני מוכנה להביא איתי את סלסלת הפיקניק המעוצבת עם סט הקריסטל ללגימת מים מינרלים מועשרים בויטמינים מהרי האררט.
זימי - תשתדלי לשמור עליה, גם ככה אנחנו רופפים, כדאי שמישהו יהיה עם קצת רגליים על הקרקע, לא הרבה.. מספיק קצת.. :)
צ'יקפי - מוכר, גם לי קשה מאוד, אבל איכשהוא התרגלתי למצב ואמנם אני מעדיפה את הגברבר שלי עם (כמעט) כל נעל אחרת, אבל אם נח לו והוא מעדיף, מי אני שאהפוך אותו לקורבן אופנה??
נטק'ה - אוף תחזרי כבר ונצא לטייל שוב.
הכי מתחשק לי טיול בנות כמו פעם!!
נועה - יאללה, בתור הדור הבא של מעצבי האופנה את אולי העתיד? :)
מעבר לזה, אם פותחים קורס של בגדי אקסטרים ספורט אל תעשי את הטעות הפטאלית שאני עשיתי ותרשמי אליו. טעות טעות טעות. תתרחקי ממנו כמו מאש!!
אנונימי - תודה רבה! :)
בנתיים אני כותבת רק ל"במודה" ולבלוג הקטן שלי, למה? יש הצעות? :)

Dana (MODAna) אמר/ה...

הזכרת לי את הטרק היחיד שעשיתי בחיי- 8 ימים בוואראז, פרו...
לאחר טיפוס שבמהלכו חששתי לחיי, הגענו סוף סוף לפסגה המיוחלת, ושם, 4750 מטר מעל לפני הים נגלה אליי האגם היפה ביותר שראו עיני
ואז התחיל החלק הכיפי- הליכה בירידה

מורן. אמר/ה...

רעיון מעולה!
כואב לי לראות את החבר'ה שמסתובבים מוזנחים עם סנדלי שורש, דגמ'ח עצום ופליזים כעורים. יוזמה נהדרת! שמישהו יקפוץ על הרעיון כבר!
:)

אנונימי אמר/ה...

חייבת להגיד שאצלי גבר עם סנדלי שורש זה לגמרי מדד לאיכות. זה אפילו מן שם קוד כזה שאני משתמשת בו כשאני רוצה לתאר לחברות שלי מישהו שווה - אבל שווה באמת...
יש בהם, בגברים עם השורש (בלי הכללות, בעצם עם...), משהו פשוט ונקי וחף מפוזה (ובדרך כלל הם אוהבים לטייל, שזה פלוס ענק).
מתה על בגדים ונעליים ועקבים גבוהים. הו עקבים גבוהים.
אבל הוא? השורש רק עושים לו טוב...

אנונימי אמר/ה...

זאת אני מורן יוסף(משום מה הוא אומר לי שהסיסמא שגויה)
תקשיבי לא רציתי להזכר בזה אבל הבאת אותי לידי כך.
בטיול הגדול שלי לתאילנד/הודו/נפאל/ושוב תאילנד,סחבתי נעלי הרים במשך 8 חודשים בשביל 3 ימי טרק בנפאל,כמה אבסורד והכי אבסורד שהנפאלים מטפסים עם כפכפים וגם שחברה שלי פשוט שכרה שם.
בקיצור אהבתי מאד את הסטייל של הסנדל.