גם למעצבי אופנה מגיע סקצ' בוק ייחודי!

תמיד יש איתי פנקס. בהתחלה זה התחיל כסקצ'בוק שהולך איתי לכל מקום. כריכה שחורה קשיחה, גומי שחור עוטף, דפים לבנים חלקים. הגודל השתנה כל פעם בהתאם להלך הרוח. הוא היה מכיל בתוכו הכל. כתובות, טלפונים, מפות קטנות להתמצאות, קשקושים, שרבוטים וסקיצות. אבל תמיד זנחתי אותם מהר מאוד. למה? כי הוא היה נורא מבולגן. לא שיש לי בעיה עם בלגן. אבל כשאני מציירת או משרבטת או מסקצת על הדפים החלקים החפים מכל שורה/משבצת או אפילו נקודה, אני פשוט יוצאת לחלוטין מכל סוג של פרופורציה. ואז, כתף אחת יוצאת לי ארוכה לעומת כתף שנייה, המחשוף עקום, שרוול אחד קצר מידי יחסית לשני דבר הגורר קשקוש עצבני על כל השרבוט ומעבר לדף הבא, שם קורה כל הסיפור מהתחלה. כל הכיתובים של עקומים ונראים כאילו ניסיתי לצייר קשת תוך כדי כתיבה, ובסופו של דבר אני מנסה לתלוש את העמוד המסכן בעצבים על חוסר הכישרון שלי ומוציאה יחד איתו באופן בלתי אסתטי בעליל קבוצה נוספת של דפים אומללים. הפנקס מתחיל להתעוות ואני זונחת אותו לאנחות ועוברת לפנקס חדש. אין מה לעשות, אין לי התמצאות במרחב הדפי. וכך, עברתי לפנקס קטן עם שורות. סוג של איזושהי התמצאות במרחב הדפי. אבל זה פשוט לא זה... ולכן, כשנתקלתי ברעיון הגאוני של פנטר ייפ (Penter Yip) אמרתי לעצמי, הללויה!

אז בעצם מהו ה-Fashionary (אני אקרא לו בנתיים יומנופנה -יומן-אופנה למתקשים...)? ובכן, יומנופנה הוא ספר סקיצות המעוצב במיוחד למעצבי אופנה. מה זאת אומרת? זאת אומרת שאני לא אצטרך להיאבק יותר עם הדפים החלקים בניסיון ליצור צללית של חולצה שלא נראית כמו חייזר עם "bad hair day" או דמות אופנה חסרת פרופורציות שפתאום אין לי מקום לראש שלה ובמקומו יש אזכור מסכן לסנטר. לא עוד.

פנטר יצר לעצמו ולחבריו המעצבים (בגלל תסכולים דומים אני מניחה) פנקס המכיל בתוכו בנקודות עדינות על גבי כל עמוד בצורת צללית של גוף אנושי, עליו ניתן לצייר סקיצות מבלי ההתעסקות הבלתי פוסקת בניסיון להשגת פרופורציות נכונות.

ליד הסקיצות ניתן להניח חתיכות בדים מתאימות או רק להמשיך ולשרטט עוד ועוד ועוד. כמובן שהפן הפרקטי של הפנקס למעצבי האופנה לא מסתיים פה. יחד עם דמויות האופנה העדינות, הוסיף פנטר ליומנופנה טבלאות של מידות ומדידות הגוף, ואף כל מיני דוגמאות של ציורים טכניים יותר של בגדים.אם לדוגמא רציתי לצייר חולצת כפתורים אבל לא הצלחתי להשיג את תוצאת הדש הרצויה, בגלל שאין לפני חולצת כפתורים לראות בדיוק את מבנה הצווארון, אני מדפדפת למאגר האיורים הטכניים שלו ובוחרת מתוך המבחר את צורת הצווארון הרצוי, כך, גם אם אין לפני חולצה מכופתרת אין לי בעיה לצייר דש בצורה מדויקת וטובה.

כל תהליך הסקיצות והשרבוט מקבל מענה נוח יותר, שרבוט אכן נשאר ברמה של שרבוט ולא של התעסקות בלתי פוסקת בניסיון נואש ליצירת שרבוט ראוי לעין אדם. את השרבוט אפשר לפתח לסקיצה אמיתית במידה והיא מוצלחת וכל זאת על גבי אותה דמות עדינה של פנטר.

עוד נקודה חשובה שעומדת לזכות היומנופנה היא העובדה שכל הדמויות מצוירות בגודל אחיד. דבר המקל על עבודת המעצב באופן משמעותי. וכי למה אתם שואלים? כי אם נגיד, אני ארצה לשלב וליצור חולצה מסקיצה אחת עם חצאית מסקיצה שניה, וסט מסקיצה שלישית ונעל מסקיצה רביעית, הדבר יתאפשר בקלות בגלל שכל הסקיצות עובדות על גודל דוגמנית זהה ולא מאולתר. מי מאיתנו יכול ליצור עם העפרון שלו סקיצות בדיוק באותו הגודל בלי שום דבר להתייחס עליו על דף הפנקס החלק?? בטוח שלא אני... הבחור ההונג קונגי מוכר את המחברות שלי גם בetsy, וכך כל מי שירצה בעתיד לרכוש פלא טכנולוגי זה, יוכל לעשות זאת במרחק קליק עכבר. כל התמונות לקוחות מהאתר הרשמי של היומנופנה.