יום שני, 15 ביוני 2009

דורותי לנצח

אדום
נעליים אדומות. נעליים אדומות מנצנצות. נעליים אדומות מנצנצות של דורותי. נעליים מודרניות אדומות מנצנצות של דורותי.

זה הקונספט שעומד מאחורי תערוכה לחגיגות יומולדת 70 לצאת הסרט "הקוסם מארץ עוץ" בו מככבת ג'ודי גרלנד מ - 1939. לאור מאורע חגיגי זה, החליטה חברת הנעלה הונג – קונגית, ליצור את פרויקט קנזס. בפרויקט זה התבקשו מספר לא מבוטל של מעצבי על לעצב את הנעליים האדומות המנצנצות והקלאסיות של דורותי עם טוויסט מודרני קל. בין המשתתפים ניתן למצוא את אלקסנדר מקווין, ג'ימי צ'ו, מרטין מרג'יאלה, סטלה מקרטני ועוד. לאחר שהסתיימה התערוכה, ערכו מארגניה מכירה פומבית שקטה, בה, נמכרו הנעליים למרבה במחיר. הזוזים שיאספו, יתרמו בשם האופנה והקולנוע לצדקה. ומי אמר שאין קוסם בממלכה??? כמה יצירות מהמבחר:

יום ראשון, 14 ביוני 2009

נשף המסקינג טייפ

מתוך אסופת המיילים הישנים:
עוד משהו משעשע שנמצא תודות לאינטרנט. הכלי הכי מצחיק ויעיל של הזמן המודרני .
יש דברים שקורים רק בארה"ב. יש דברים שפשוט לא יכולים לקרות בשום מקום אחר. ה"פרום". אותו אירוע ענק, חגיגת סיום התיכון שבה כל הבנות נראו כאילו הן פשטו על הבוטיקים של אלנבי או ניסו להתחרות למי יש שמלה יותר דודתית/ מנצנצת/ נפוחה/ מכוערת. אותו אירוע שהבנים חנוטים בטוקסידואים עם עניבות ומנסים להתנהג כמו מבוגרים. מזמינים לימוזינות, שותים פונצ' ללא אלכוהול בחסות בית הספר, שותים אלכוהול בפלסקים מוחבאים בין קפלי השמלות או הטוקסידואים בחסות האחים הגדולים. נו, כמו בסרטים ובסדרות. אבל מה. בארה"ב שום דבר לא יכול להיות נורמאלי. בגלל זה המציאו את "פרום המסקינג-טייפ" - Duct-tape Prom זו לא טעות. אתם קוראים נכון. אין צורך לשפשף עיניים בתדהמה. ובכן, בלי עוד קשקושים, קבלו אותם: מבחר ממשתתפי המסקינג-טייפ פרום!!!
הזוג היצירתי הראשון שלנו. שימו לב לבטנה הצבעונית של השמלה! ולריבועים הקטנים בווסט של הבן, שמתאימים לנעליים שלו. הנעליים שלה עם סרטי הקשירה, זה פשוט לא יאומן. זוג אמריקאי קלאסי. הבלונדינית בשמלה ורודה, הבחור עם כובע מצחייה עם A, כי הרי גם בפרום צריך להמשיך להראות "קוליים"... כל ההתאמה הצבעונית והמשחק עם הפסים הכסופים. יש לה אפילו עגילים בצורת לב!!!
האם רואים כאן את שובה של עניבת הפפיון? הוא עשה לעצמו מכנס באגי!!! אתם מבינים כמה סרטי דבק צריך בשביל זה?? הכוכבים מדליקים, ויש אפילו כמה כוכבים כחולים על הנעליים שלה! שילוב צבעים כיפי צעיר והומוריסטי.
הם הכינו פרחים ממסקינג-טייפ!! כל הכבוד על משחקי הפסים! והאיפור התואם! זה עדיין מצחיק אותי. איזו תופעה מוזרה.

כן. יש גם כאלה.

אתם רואים את הצווארון העומד של הז'קט שלו? יש לנו מעריץ אלביס קטן כאן. כל הנפיחות של השמלה שלה אף היא מרשימה במיוחד. למרות הצבעים המזעזעים.

אח, אח, אח. פסי זברה. ממסקינג-טייפ. עם ירוק זוהר. לא קל. אבל עדין נראה באופן ביזאר כלשהו (ואני מתייחסת אך ורק לבחורה!) קצת שיקי. (ומוציאה את הכפכפים הנוראיים מהמשוואה!!)

לא ברור מה נסגר עם האוזניים של החתולים, אבל אי אפשר שלא להעריך את היצירתיות הפורחת בתלבושת של הזוג הזה. הם נראים כמו גרסת מסקינג-טייפ מוצלחת ל"פרוטס" (אופנת רחוב יפנית פסיכית). שילוב צבעים ממש מוצלח! איפה בארץ אפשר למצוא מסקינג-טייפ בצבעים כל כך יפים? יש כאן כל כך הרבה פרטים מדהימים כמו חולצת הרשת שלו, ושכבות בשמלה שלה. מעניין כמה זמן לקח להם ליצור את זה.

גרסה מוצלחת ל"איפה אפי" בצבעוניות מגניבה. הוא בטח היה החננה של השכבה. זה שגם קצת יצירתי. ובטח הולך מחופש לכנסים של מלחמת הכוכבים וכל זה. אבל אי אפשר להתעלם ממנו. עד כמה מחריד שזה. זה ממש אסתטי. עם המקל (הכל כך מגניב! שנותן לו כזה פאסון!) המפוספס, העניבה המפוספסת באופן שונה, הנעליים, החלק האחורי של צווארון הז'קט שרק הוא צבוע בכול! יש כאן כל כך הרבה תשומת לב לפרטים! שאפו.

ונסיים בזוגות המממממממש הזויים. אלו שכבר אין מה לומר עליהם. זה השלב שאפשר לשפשף עיניים בתדהמה ולמלמל לעצמך: "זה לא יאומן" / "דפוקים האמריקאים האלה" / "אין מצב שזה באמת קורה" / "הולי קראפ"/ "וואט דה פאק"/ "לפחות הומור יש להם" ועוד שלל אמרות תדהמה.

אני רוצה שתשימו לב שכתוב לו מצד ימין של הז'קט אובאמה, וה-A האמצעית נראית כמו הבית הלבן (!!!!) מסקינג-טייפ. הכול. לא נורמאליים. שיהיה יום מלא חיוכים. כאן תמיד כדי לבדר אתכם.

האם יש דבר כזה יותר מידי צבעים?

אתמול הייתי בסרט דוקומנטרי על איב סאן-לורן.
מעבר למראות המדהימים מהאטלייה שלו, הבדים, הסקיצות ואופן העבודה בסטודיו הוט קוטור, הדבר שהכי תפס את עיני היה שמיסייה סאן-לורן עבד כמעט ורק עם דוגמניות שחורות, כלומר כהות עור.
השנה הייתה אז 2002 והוא היה אחד המעצבים היחידים שהשתמשו בדוגמניות שחורות מאז ומתמיד.
כיום עם עלייתו של אובמה לשלטון, הפך השחור לטרנד, ורואים בכל המגזינים ועיתוני האופנה החשובים והמשפיעים יותר ויותר דוגמניות שחורות.
והאמת, זה מדהים.
על רקע הגוון השחום, נראית כל שמלה כל כך קלילה, כל פרט קופץ לעין, ומעבר לזה, הצבעים נראים חדים כל כך, מלאי חיות.
אני כולי עם גוון עורי המאוד בהיר נוטה ללבנבן בוהק, אכולת קנאה.
לכן, כשראיתי את התמונה הזו, לא יכולתי שלא להכתיר אותה בתור תמונת השבוע שלי!
Face hunter
השילוב הצבעוני כאן מדהים.
יש כאן שילוב כל כך מדויק של הצבעים המאוד בסיסיים בגוונים המאוד מדויקים שלהם, שיוצרים מראה כל כך עליז ושמח.
ליצור הרמוניה מכל כך הרבה צבעים יחד זו אחת המשימות הקשות ביותר, ואני מאמינה שצריך להיות מאוד יצירתי ומאוד ייוחדי כדי להצליח להראות טוב ולא מגוחך.
הבחור הזה בתמונה מעל, הצליח במשימה הזו בגאון!
העובדה שכל הצבעוניות הזו נמצאת על רקע גוון עורו הכהה לפי דעתי רק מחזקת את הטענה שלי שכל צבע נראה הרבה יותר טוב והרבה יותר רווי על רקע כזה. ואני מאמינה שזו גם אחת הסיבות העיקריות שהוא נראה כל כך מגניב ולא כמו איש לגו מגוחך!
סחטיין גם על הצלם שבחר למקם אותו יושב על המדרכה עם הפס הצהוב ורקע הבתים הצבעוניים בשכונת בריק-ליין הכה מגניבה בלונדון.
בחור מגניב, צלם מגניב, סביבה מגניבה.
אין מצב שזה משתבש.
תחי המגניבות!

יום שבת, 13 ביוני 2009

העץ הנדיב

לרגל ט"ו בשבט שחל היום – פינה קטנה על צמחיה. כשהייתי קטנה, אחד הספרים שהכי אהבתי (חוץ מהבית של יעל שהיה אחד הפייבוריטים הראשיים...) היה העץ הנדיב. אותו סיפור על העץ הנדיב שגידל את הילד הקטן ועזר לו כל חייו עד שהזדקנו יחד. תמיד ריחמתי על העץ. הוא היה אמור לגדול עוד הרבה שנים, אבל הילד רשע הלב שבאותו זמן כבר לא היה ילד, כרת את ענפיו ואז את גזעו, וניצל אותו עד תום, במקום לאפשר לו לגדול לפרוח ולהישאר כמן עד שקט לכל תהפוכות הזמן והחיים, במקום שעוד דורות יזכו לחסות תחת צילו, ליהנות מפריו ולהעריך אותו לנצח. (שלא לדבר על לשחרר חמצן לאוויר ולהציל אותנו מהחור באוזון שאנחנו יוצרים... ). וכך, תארו לעצמכם איך שמחתי כשראיתי את הטי שירט הזו באחד האתרים. (נראה לי שבאתר של urban outfitters )
העץ הנדיב נשאר איתנו, לתמיד! אמנם לא הייתי משלבת את הטי העדינה והחצי שקופה הזו עם מכנס כה גס ובולט בצבעו מתחת, אבל זה עדיין העץ הנדיב, אז אני רק שמחה שהוא ייזכר ויהיה איתנו לנצח! שימו לב שההדפס ממשיך על גבי סיומת המחשוף וממשיך ולא נשבר על גבי השרוולים, סימן שההדפס נעשה לאחר תפירת הבגד. אני אישית אוהבת את זה מאוד, זה נותן אפקט של המשכיות, ונותן ללובש להיות חלק מההדפס עצמו. אבל, שימו לב לכך שתפר הצד של החולצה לא יושב בצד אלא נוטה קדימה למרכז החולצה. לבדים דקים ונמתחים יש נטייה להסתובב בכביסה. חובתם של אנשי המפעל שמייצר את החולצה לבדוק את אחוז הסיבוב ולבנות לפיו את הגזרה של הבגד, אך כמו שאתם יכולים לראות, זה לא קורה... אבל אני מוכנה לסלוח. זה בכל זאת העץ הנדיב. שיהיה לכולם חג שמח, ולא לשכוח ללכת להצביע מחר.

יום שישי, 12 ביוני 2009

לו הייתי רוטשילד - 22.1

לקוראיי הותיקים אין זה חדש. אבל לאילו החדשים, אני מציגה את פינת "לו הייתי רוטשילד" הראשונה.
התאריך - 22.1.2009, עברו כל כך הרבה מאז... מוזר להסתכל אחורה...
לרגל יום חמישי ותחילתו המבורכת של סוף השבוע, החלטתי להשיק פינה קבועה ב"פינת האופנה": פינת "לו הייתי רוטשילד". כאן אבחר מידי שבוע פריט נחשק שכיסי אינו יכול לממן, אך יופיו/ ייחודו/ מוזרותו/ אסטטיקו/ מחרידותו וכו'... גרמו לי להרהר בו, לחשוב עליו, ולשלב אותו במלתחה שלי במחשבותיי ודמיונותיי. אותו אני שומרת במקום של כבוד בתוך התיקייה שלי, ובינות עשרות ומאות פריטים הנופלים תחת עיני הבוחנת במהלך הימים אני מחליטה לשתף אתכם בו. וזה הפריט שלי לשבוע הראשון של לו הייתי רוטשילד... טם טם טם

שרשרת של LANVIN 1647$ כל כך מיוחדת. כל כך יקרה.

יום חמישי, 11 ביוני 2009

הפינה שלי עוברת פורמט!

אחרי כמה חודשים של מיילים טורדניים על אופנה, לבוש, עיצוב וכל מה שבינהם, בהם שמעתי ממספר מקורות את השאלה: "למה את לא פותחת בלוג??" החלטתי לעשות את הצעד, ולהעביר את מחשבותיי, ידיעותיי וביקורותיי לפורמט האינטרנטי. כאן יוכלו לא רק משפחתי וחבריי וחבריהם, וחבריהם להנות מן הפינה אלא בתקווה אנשים רבים שימצאו בבלוג שלי פינה נעימה של שבירת שיגרה עם משהו קטן ואסתטי, שאולי יגרום להם לחייך. אני מקווה שתהנו פה, תחזרו ותבקרו אותי באופן קבוע. אני מצרפת את הפינות הקודמות שלי, אלו שנשלחו במהלך החודשים האחרונים. זה יקח קצת זמן עד שאעלה את כולם, לכן התאזרו בסבלנות. תמיד שלכם.