היו אלה המגפיים שגרמו לי לעצור מול הצילום.
אין ספק שאנחנו נמצאים בעידן אופנתי קשה.
בעוד בעשורים עברו המציאו גזרות, הרעידו את העולם מבחינה אופנתית, הצהירו הצהרות בעזרת בגדים, כיום אני לא חושבת שנשאר מה להמציא באופנה.
אני מאמינה שהתפתחות האופנה בשנים הבאות תגיע מבחינה טכנולוגית. פיתוח בדים וטקסטיל (עיין ערך התצוגה של אלכסנדר מקווין ) יוביל את האופנה במקום פיתוח גזרות וצלליות.
הרי הטרנדים האחרונים היו חזרה של טרנדים משנים קודמות.
האייטיז הקשה מהעונה הקודמת.
הניינטיז מהעונה הנוכחית.
כמובן שאפשר לחזור לסבנטיז ולהזכר במכנסי הפדלפון שעד לא מזמן כולנו עוד לבשנו.
או בסיקסטיז עם חזרתו המאסיבית של המיני.
בכל מקרה.
הנקודה שלי היא שבגזרת האופנה כבר הרבה שנים שלא רואים שום דבר חדש.
ובנתיים אנחנו כולנו מתנחמים באביזרים ואקססוריז שמנסים להרעיד את העולם ולפעמים אפילו מצליחים (עיין ערך התצוגה של אלכסנדר מקווין )...
וגם כאן.
בגזרת האביזרים, יש מחזור.
לפעמים אנחנו יודעים את המקור.
לפעמים לא.
הצילום הזה נהיה כל כך עכשוי כשמסתכלים על מגפיה של ג'אנט.
(מודה שבצילום כאן זה נראה פחות טוב לעומת הצילום האמיתי)
מגפיים לבנות, המגיעות עד השוק.
עם פיפ טואז. האצבעות שלה בחוץ.
ובכן. מסתבר שזה רטרו סיקסטיז במובן הכי טהור שלו.
תודו שלא ידעתם.
ואיך אפשר להזכיר את בואי ולא להתייחס למוסיקה שלו??
קבלו את הקליפ המקורי לסינגל שלו שפרץ את דרכו "Space Oddity" מ-69'.
שימו לב לפירוטכניקה והפעלולים של שנות השישי. הורס.
התמונה שסגרה את התערוכה ופתחה בעצם את העשור הבא (שלא הוצג למרבה הצער...) מראה את תחילת השגעונו של בואי.
ושל כל העולם...
מכאן.
