ויהי קוטור. ואור.

אוקי, אז חג האורות נגמר.

אני מודעת לזה.

אבל באיזשהו אופן בלתי מוסבר יש לי עדיין משיכה לגופי תאורה.

אבל היות והרבה זמן לא דיברנו אופנה, אמרתי לעצמי,

הידד לשילוב!

אמנם לא אני עשיתי את החיבורים הללו בין אופנה לגופי תאורה, אבל ברגע שראיתי אותם, אמרתי לעצמי שאני חייבת להעביר אותם הלאה.

אין ספק שכל עולמות העיצוב קרובים מאוד אחד לשני.

יש אין ספור מעצבים שננדו עם השנים לתחומי עיצוב אחרים.

איסי מיאקי, למשל, החל את דרכו בתור אדריכל.

וכך, הנדידה בין גרפיקה-עיצוב תעשיתי-טקסטיל-אופנה-תכשיטים הוא טבעי ביותר.

כבר דיברתי על התנסות בסוגים שונים של עיצוב ועד כמה לפי דעתי מדובר בהכרח בפוסט הזה.

לכן אין זה מפליא שגם ההשראה לעיצובים השונים תינבע ותשען אחד מהשני.

כאן, נראית ההשראה שבין גופי תאורה לאופנה.

לשמלות קוטור שהיו על המסלולים.

לראות באופן כל כך מוחשי את הקרבה האדירה בין תחומי העיצוב השונים זה אחד הדברים המרתקים.

בסופו של דבר לכל מעצב יש את תחושבת הבטן שלו לגבי מה "נכון" לעונה הבאה.

הרבה פעמים דברים אלו משיקים.

והרבה פעמים נשענים אחד על השני.

מקבלים השראה מעיצובים של אחרים.

הרבה פעמים יצירה אחת של מישהו אחר, בין אם בתחום שלך ובין אם לא, מציתה את הדמיון ליצירה אחרת.

שמלה - ז'אן פול גוטייה. גוף תאורה -קולג' פנדנט (Collage Pendant) מכאן .

שמלה - אלכסנדר וואנג, גוף תאורה פאלוקו גילדה (Pallucco-Gilda) מכאן.

שמלה - בדג'לי מישקה, גוף תאורה - Come Rain Come Shine מכאן.

שמלה - שאנל, גוף תאורה - Salome 12 Light Chandelier מכאן.

שמלה - ולנטינו, גוף תאורה - Col Drop Pendant Light מכאן.

התצוגה שהעבירה בי רטט - גוטייה

הפוסט הזה התפרסם בימי תצוגות הקוטור, אני מביאה אותו גם לבלוג שלי, לטובת אלו שלא היו מנויים אז לפינה שלי.

כבר כמה ימים נערכות בפריז תצוגות הקוטור (אופנת על, פנטזיות מנופחות, עבודות יד בלתי אפשריות, בדים מהאגדות). עד כה, הכול היה מאוד יפה, מאוד צפוי. כרגיל ג'ון גליאנו עיצב שמלות נפוחות באופן מוזגם ל"דיור", כריסטיאן לקרואה העמיס צבעים, בדים וטקסטורות שאדם רגיל לא מצליח להבין איך כל כך הרבה דברים לא קשורים נותנים תוצאה שברוב המקרים (תמיד יש לו כמה דגמים מחרידים לפי דעתי...) נראית יפה ואסטטית. עוד תראו מבחר תמונות מהתצוגות, אני מניחה בהמשך שבוע הבא. אבל... היום פתחתי את האינטרנט וראיתי שעלתה לרשת התצוגה של ז'אן פול גוטייה. לרוב, אני לא חסידה גדולה של גוטייה. אבל הקולקציה הזו שלו, היא מפעימה. היא מהקולקציות קוטור שמעבירות צמרמורת. כמו שקוטור אמור להעביר... אני חורגת ממנהגי וכותבת לכם בבוקר כי לא יכולתי להתאפק.

הקולקציה של גוטייה העונה היא על טהרת השחור לבן (להוציא מספר זניח של פריטים בינהם השמלה המוצגת למעלה). כמעט כולה מבוססת אך ורק על שני צבעים אלו. היא מאוד גיאומטרית, מאוד בנויה, מאוד ארכיטקטונית , אפשר אפילו לתאר אותה בתור קליגרפית. הוא משחק משחקי בדים, שקופים- אטומים, רכים- קשיחים, חלקים- טקסטואליים, והכל בטעם, בעדינות. הוא מתייחס – לא מתייחס לגוף האישה, מלביש אותה בשמלות טוקסידו ומצד שני בשמלות מבדים שקופים, מלביש אותה בשמלות צמודות המדגישות כל קימור, ומצד שני בשמלות בנויות המשנות את גוף האישה ומשחקות משחקי הסתרה וגילוי. אי אפשר להתעלם מהמחווה וההשראה הבולטת לארכיטקטורה נוצרית! שהו אחד מהמוטיבים שרואים אצלו בבניה של הדגמים, התייחסות לקוי הבנייה הנוצרית, הפירוק לגורמים של הויטראז'ים מאוד ניכר בקולקציה הזו, אך בקווים בלבד, ללא התייחסות לצבעוניות, ללא הפן שעושה את הויטראז’ים לברורים מעליהם. ההתייחסות של גוטייה לאדריכלות הנוצרית נעשה כאן בטעם, בתחכום ובעדינות.

(הנצרות היא מוטיב חוזר אצל גוטייה, בקולקציה שלו מאביב קיץ 2007, הוא הלביש את הדוגמניות שלו. כמו איקונות נוצריות)

השמלה הזו היא השמלה שתפסה את תשומת ליבי כשדפדפתי דרך התמונות הרבות, היא שבתה את ליבי. יש בשמלה זו, כל כך הרבה עדינות, אך עם זאת, כל כך הרבה כוח. משחקי הדגרדה (מעברי הצבעים ההדרגתיים)של הטול בתחתית השמלה מדהימים. הנפח שלה יפהפה והצללית שלה מעניינת ובלתי שגרתית. החלק העליון המינימליסטי והכול כך עדין, הכנפיים הקטנות שיוצאות בכתפיים, הפרופורציות המושלמות בין הנפח, העדינות, הכוח, הרוך, הנפילה וההתרוממות. הוי... אני רוצה להתחיל כל בוקר עם שמלה כזו.

זה פשוט לא יכול להיות יום רע.