יום שני, 10 באוגוסט 2009

הבטחות צריך לקיים

לפני כמה חודשים.
בעידן אחר.
העידן של לפני הבלוג.
כשהפוסטים שלי היו כתובים בוורד ונשלחים כאטצ'מנט במייל.
או אז, הבטחתי הבטחה.
את האהבה הגדולה שלי לנעליים אני לא בטוחה שקוראי החדשים מכירים.
אבל בטוחה במאת האחוזים שהקוראים הישנים שלי מכירים.
בכל אופן,
הבטחתי אז הבטחה להתייחס גם לנעלי הגברים המקופחות.
(שמקבלות ייצוג מדהים בטור ב"גלריה" ובבלוג הנהדר של הגרסוניירים מה-10.7)
והנה אני מקיימת אותה כעת.
יש לי יצר מציצנות לא קטן.
אני מניחה שלכולם.
במובן מסויים על זה פועל עולם הבלוגים, על הסקרנות איך האחר חי את חייו, במה הוא מתעניין ומה הוא אוהב. מי הם החברים שלו, במה הוא עובד ואיך הוא נראה.
אני יודעת שאני כזו.
מציצנית, סקרנית, תקראו לזה איך שתרצו.
לכן, כשגיליתי את האתר "The Selby", ישר ידעתי, זהו מקומי. נרשמתי מיד לקבלת עידכונים במייל והתחלתי לספק את תאוות המציצנות והסקרנות שלי.
ה"סלבי" (של הצלם טוד סלבי), הוא אתר שנכנס לחייהם/ ביתם/ מקומות העבודה של אמנים/יוצרים/מוזיקאים וכו.
ואין דבר יותר מעניין מלראות את החלל הפרטי אישי, גם אם זה בית וגם אם זה חלל עבודה של מישהו יוצר. רואים את ההשראה, את התהליך על הקירות, את האדם עצמו במקום הפרטי האינטימי והחשוף שלו.
השבוע קיבלתי מייל על לוקאס אוסנדרייבר. מעצב קו הגברים של "לאנוון" - Lanvin Homme.
אז נכון, שהגרסוניירים כתבו עליו גם הם אחרי המייל מסלבי (ואפילו בחרנו את אותה תמונה שלו מתוך כל המבחר!).
אבל החלטתי שאני יכולה להרחיב טיפה, ולהוסיף תמונות. את אותן תמונות מדהימות של טוד סלבי.
כמובן שמאוד מומלץ להכנס לאתר ולתור אותו.
זהו, אם כך, לוקאס אוסנדרייבר, 37, פאריז, לאנוון.
הוא נולד בהולנד, ולמד עיצוב אופנה בארנהם שבנורווגיה (בוגרים נוספים של המוסד הינם ויקטור ורולף).
נסיונו בעבודה עשיר ומתפרס על עבודה ב"קנזו", אצל המעצב הגרמני-יווני קוסטאס מורקודיס וב"Dior-Homme" בתקופתו של הדי סאלימן.
אל לאנוון הגיע אוסנדרייבר ב-2006, שם מונה לתפקיד ראש חדר העיצוב של "לאנוון - גברים" ובמסגרת תפקיד רם מעלה זה, הוטלה עליו משימה לא פשוטה כלל וכלל:
תרגום הצלחת קולקצית הנשים של אלבר אלבז ל"לאנוון" לקהל יעד שונה - גברים.
ניתן לומר בוודאות כי הוא עמד במשימה בהצלחה מרשימה.
אוסנדרייבר מעיד על עצמו כי הקולקציות שלו ללאנוון הינן התפתחות (Evolution) ולא מהפכניות (Revolution).
הוא קשוב לקהל שלו, יודע מה הוא רוצה, מתפתח איתו ומזדהה איתו.
הוא אינו מנסה ליצור מראה מהפכני חדש, אלא הולך יד ביד על השביל עם המסורתי והקלאסי, לעיתים הוא סוטה עימו הצידה להשתעשע בגינת משחקים, או בטיול ביער. אך תמיד מודע אליו, תמיד רואה אותו, לידו, שומר עליו אבל לא מרגיש צורך להצמד אליו.
אחת מההפיכות השקטות שעשה אוסנדרייבר היא העובדה שאין מוכרים בלאנוון חליפות בסט, אלא בשיטת ערבב והרכב. כך, השמרנים מבין הלקוחות יוכלו לקנות חליפה באותם צבעים כמיטב המסורת הקלאסית, בעוד אין הדבר חובה על הלקוח והוא יכול לרכוש לעצמו מכנס בצבע מסוים ואיתו ז'קט בצבע או טקסטורה שונה.
עוד יתרון למכירה של חלקים יחידים היא האפשרות לרכוש חלק אחד של מערכת החליפה ולהרכיב אותו עם פריט בסיסי יותר דוגמאת ג'ינס או חולצת טי שירט, וכך להשיג את המראה המחויט והמסודר אך עם זאת הצעיר והרענן.
והנה אני מגיעה שוב לעניין הנעליים.
במיוחד בתמונות של טוד סלבי, רואים עד כמה חשובים לאוסנדרייבר האביזרים הנלווים.
הנעליים.
התיקים.
זהו חלק בלתי נפרד ממלתחתו של הגבר האירופאי, והגיע הזמן שיהיה גם חלק בלתי נפרד ממלתחת הגבר הישראלי והלאה יושלחו נעלי ההתעמלות המהוהות מכיתה י"א.
אלא אם כן, הן אינן מהוהות ונראות נגיד, ככה:

אני מאמינה בלב שלם כי מעצב צריך להראות כמו הדימוי שהוא רוצה שיתקבל מבגדיו.

על מעצב להיות אסטטי, ומטופח.
על טעם כמובן שאפשר להתווכח עד מחר, אבל יש פה משהו מעבר לטעם. איזשהו אלמנט שהאישיות של המעצב צריכה להיות דומיננטית ולהשפיע לא רק על השרטוט שיוצא מקצה עפרונו אלא גם על עצמו, על בגדיו ועל מה שהוא משרה בסביבתו.
לדוגמא

זהו אחד מהעובדים בסטודיו.

יש בו משהו מהפנט.
משהו שמשרה עליך אוירה מידית של יצירה.
ברור לך לחלוטין איזה בגדים הוא יוצר ומה הוא רוצה להביע בסגנונו.
אני אסיים בתמונה שהדהימה אותי אישית.

אני מניחה (וזוהי הנחה שלי בלבד ייתכן שמדובר בנעל לכל דבר, או אז, התפעלותי אך תגדל!), שזהו האימום (בסיס עליו בונים נעל) שאיתו הם עובדים ליצירת גזרת הנעליים.

כמה השראה אפשר לקבל רק מפריט טכני זה.
יש בו משהו קסום.
לי זה העביר מחשבות על גמדים עם נעלי זהב.
אפשר לעשות קולקציה שלמה מגמדים בעלי נעלי זהב!
אני בטוחה שמאחורי הקולקציות שלו מסתתרים דברים קסומים לא פחות שיוצרים את ההשראה לבגדים ואביזרים מופלאים אלו.
כל התמונות כאמור צולמו בסטודיו של לאנוון- הום, באדיבות האתר של טוד סלבי.

5 תגובות:

Dana (MODAna) אמר/ה...

אז איך ניתן להסביר את האופן המרושל בו נראה אלבר היקר? סתם, הוא מלך
מזל טוב על הכיתוב (מטה)

Sumi אמר/ה...

הו ריבון עולמים!!!

מי יתנני אירופאי!!!!

Shani אמר/ה...

אני מעוניינת במוכר.
סליחה, במשקפיים שלו.

(אהבתי את הכתבה)
:)

מורן. אמר/ה...

באמת מהפנט העובד הזה. הלוואי ועל יותר אנשים הבלורית הזו הייתה נראית כל כך מרשימה!

הגרסונייר אמר/ה...

הי, תודה, ואיזה יופי של דרך בחרת בה להציג את הבלוג הממכר של סלבי. המציצנות והסקרנות, שציינת, גורמות בעצם לכולנו להיות פה, לחפש דברים יפים, ולא מעט השראה, גם אם זה ברחוב, בבית או בסטודיו של לאנוון.