הנרי. הו הנרי.

כשחזרתי מלונדון הבאתי עימי מספר מגזינים. כבכל נסיעה, בשדה התעופה, אחרי ששוקלים לי את התיקים והמזוודות, אני מעמיסה, במשקל לא הגיוני שמשאיר סימנים בידיים, מגזינים. אחד מהמגזינים שהבאתי איתי היה Dazed & Confused. אותו מגזין, אשר בגרסה האינטרנטית שלו עובדת הבלוגרית (שקיבלה את העבודה בזכות הבלוג שלה) סוזי באבל. Dazed הוא מגזין תרבות. הוא אינו מתמקד באופנה בלבד אלא פולש לחיי המוסיקה, אומנות ועיצוב באופן כללי ועל כך אני אוהבת אותו כל כך. העובדה שאני מסוגלת לקרוא אותו ולדפדף בו, פעם אחר פעם ולמצוא עוד ועוד פרטים חדשים שלא ראיתי קודם גורמת לי להעריך אותו אף יותר. את הפקת האופנה הזו ראיתי בפעם הראשונה שפתחתי את העיתון. כבר אז נפעמתי. כבר דיברתי בעבר על הקשר בין תרבות ואופנה מודרנית לבין תקופת שושלת הטיודור (אמנם בהקשר אחר, אבל עדיין...). וזה עדיין רלוונתי מתמיד. בעיקר כשמגלים שכל הבגדים הם בגדי מעצבים. למעט חפתים, פריטים קטנים וצווארון אחד, אין כאן תלבושות ממחסן תלבושות תיאטרון. אין כאן פריטים שנוצרו ועוצבו במיוחד להפקה. זהו פאזל משובח של פריטי מעצבים מהעונות האחרונות שיוצר בליווי איפור שיער מדהימים, הפקת אופנה הנראית כאילו יצאה מספרי תולדות האומנות. ללקק את האצבעות על עבודת הסטיילנג הלא קלה והמרשימה של קייטי שילינגפורד (Katie Shillingford) וכמובן שימו לב לנעליים של אוליבר ת'סקינס לתצוגת חורף/סתיו 2009 של נינה ריצ'י. Unforgetable.