להחנות על הקשת בענן. יש בסוף דלי זהב?

לכמה מכם קרה המקרה המצער של ללכת לאיבוד בחניה?

להחנות את הרכב במקום כלשהו ולא למצוא אותו אח"כ. מצב מצער זה גורר מגוון תופעות אנושיות לא חיוביות: לחץ מטורף פן גררוהו, היסטריה טוטאלית כי סביר להניח שמצב זה קורה בדיוק כשאת/ה ממהרת למקום אחר, אלצהיימר מוקדם של שיכחה לא רציונלית, כאב רגליים בנסיון נואש לרוץ ולחפש בשורות החניון את האוטו הנכסף, וכמובן כאבי אצבע מלחיצות בלתי פוסקות על שלט האוטו אולי במקרה תראה/י את האור מהבהב שפותח את האוטו...

כמובן שבדיון על מקומות חניה אבודים אי אפשר להתעלם מהקטע הזה (קאלט למתבגרי שנות התשעים):

והנה.

בדיוק כשחשבתם שאין מה לעשות ונועדנו להסתובב כמו זומבים בחיפוש המכונית לעד, יצאה "ניסן" בתחרות הנקראת "Think Outside The Parking Box" וקוראת לכל המעצבים/יצירתיים מבינכם לעצב חלל חניה עירוני בסטייל.

אחת מהעבודות שנשלחו לתחרות (אשר עדיין לא הכריזה את שמו של הזוכה המאושר), היא העבודה של הנריק אמברלה (Henrik Ambrela) מפינלנד.

אמברלה עיצב לתחרות קונספט מגניב לחלוטין של מגרש חניה המעוצב כקשת.

מה זאת אומרת?

כל רכב אשר נכנס למגרש, עוקב אחרי חצים אשר מסומנים על רצפת החניה, לפי צבע רכבו.

כלומר, רכב על קשת הגוונים בין אדום לכתום יהיה בשורה נפרדת מרכב בקשת לבן-צהוב, אשר יהיה נפרד מרכבים בצבעי שחור-כחול כהה-סגול וכו'...

אם במקרה אבד לך רכבך ואינך זוכר היכן החנת אותו, פשוט לכי על קשת הצבעים המתאימה לך. את תגיעי אליו.

והאפקט הסטייליסטי האורבני שמתקבל מכל העסק הזה:

קשת עירונית!

ומי אמר שמכוניות רק מזהמות ולא ידידותיות לסביבה??