בתזמון מושלם קיבלתי באותו השבוע, מייל חביב ביותר מנעמה ארליך בעלת הבוטיק "Fillya" הקורא לי לבוא לשזוף את עיני בקולקציה המיובאת בחנות ולבחור פריט (והבחירה קשה) לטעמי (ושוב תודה).
מצאתי את עצמי ישר נמשכת לאותם פריטים סגולים שנפשי חשקה בהם ויוצאת מהחנות עם שמלה סגולה, עטופה בנייר משי (תמיד קונה אותי!) בתוך שקית רשת בצבע ירוק זוהר(!).
בבואי לכתוב את הפוסט הזה עמדו בפני שתי דילמות.
האחת.
מחשיך נורא מוקדם. ואין לי זמן להצטלם ביום.
בפוסט הקודם פתרתי את הדילמה על ידי הצטלמות בלילה.
הפעם זה לא התאים...
הייתי צריכה להיות יצירתית.
מה גם שעדיין לא הסתגלתי לכל עניין ה"אני-עומדת-מול-מצלמה-הפרצוף-שלי-בכל-הרשת"...
נו, ביישנית.
מעדיפה להיות מאחורי המילה.
השניה.
החלטתי שלפוסט הזה אני מצרפת מוסיקה.
התלבטתי קשות בין "Purple Rain" של פרינס
לבין משהו של Deep Purple.
(נו. כן. סגול. צפוי מראש. ברור. אבל עדיין לגמרי כיפי.)
ואז כשנגשתי כבר לצרף את הלינק, נזכרתי בשיר הסגול הגדול בכל הזמנים.
קבלו אותו, לחצו עליו, שמעו אותו, התענגו עליו.
(ותסלחו לי על ההקדמה בצרפתית שיש בכמה שניות הראשונות)
וכמובן גם הקליפ אדיר.
*שטות טריוויה חביבה בחסות ויקיפדיה:
בסרט של פרנסיס פורד קפולה מ-1979 "אפוקליפסה עכשיו", לאנס זורק רימון עשן בצבע סגול ושר את השיר הנ"ל בזמן שהוא על LSD.
לא הצלחתי לבדוק את אמיתות הפרט, אם מישהו יכול לאשר/לבטל, אשמח.
כל הצילומים הנ"ל נוצרו בהשראת הקליפ הכה-מוצלח של אורן לביא - "Her Morning Elegance"
ואם יש מישהו שעדין לא ראה אותו, אנא לחצו על הלינק.
הוא באמת אחד הקליפים הטובים שנעשו בישראל.
ואפילו מייצג אותנו בטקס הגראמי שיערך השנה ב-31.1
מחזיקים אצבעות.
שמלה - פיליה, חגורה - חנות ילדים כלשהי בלונדון, גרביונים - H&M, נעליים - זארה, ז'קט - זארה (ישן), צעיף סרוג - דודה צופי, כפפות קרושה - וינטאג'.
