מסקנה מחודש האופנה לקיץ 2011 -
יהיה צבעוני.
מאוד.
חוץ מזה?
כולם מדברים על קולקציית הקיץ של פראדה.
זו עם הבננות.
מסתבר שנלך עם הדפסים בולטים, צפופים, צבעוניים, שמחים, פירותיים, קיטש טהור, טראש מתוחכם.
מעניין אם זה יהיה מקרה הסנוניות של מיו-מיו (חברה בת של גברת פראדה) שהשתלטו על העולם (מקרה של קיטש טהור ומתיקות נוראית) או על אטמוספירת הבלוגים בכל אופן...
יהיה צבעוני.
מאוד.
חוץ מזה?
כולם מדברים על קולקציית הקיץ של פראדה.
זו עם הבננות.
מסתבר שנלך עם הדפסים בולטים, צפופים, צבעוניים, שמחים, פירותיים, קיטש טהור, טראש מתוחכם.
מעניין אם זה יהיה מקרה הסנוניות של מיו-מיו (חברה בת של גברת פראדה) שהשתלטו על העולם (מקרה של קיטש טהור ומתיקות נוראית) או על אטמוספירת הבלוגים בכל אופן...
כל המולת הבננות הזו הזכירה לי יצירת בננה איקונית-תרבותית-אמנותית-פופית אחרת.
והשם, שגור בפי כל.
וורהול.
אנדי וורהול.
ב-1967 עיצב וורהול עטיפת תקליט עבור הלהקה שהייתה תחת ניהולו.
הלהקה - וולווט אנדרגראונד (מתחרת הקטיפה בתרגום סימולטני...) שבין חבריה היה לו ריד, הייתה 'להקת הבית' של הסטודיו של וורהול - ה"פקטורי", שם נפגשו כל ההוז אנד הוז של עולם האופנה, העיצוב, האמנות, המוסיקה ושלל כל הסלבריטיז של שנות השישים הסוערות...
תמונה מכאן
גם היום מקומה של הבננה לא נפקד בעולם העיצוב.
בעבודה גאונית, שמראה בדיוק מהו כוחו של עיצוב טוב, נאוטו פוקסאווה מדגים שיש פעמים שלא צריך לכתוב כלום על אריזת מוצר כדי שנבין מה יש בפנים... סוג מתקדם ומעוצב של 'תמונה שווה אלף מילים'...
התמונה מכאן
אז נכון שעם כל הבננות האלה השיר שהכי הגיוני לשים ברקע הוא זה (נו, כן, תלחצו, אל תהיו עצלנים)
אבל החלטתי דווקא לשים את אחד השירים מאחד מסרטי הילדות האהובים עלי בכל הזמנים:
אבל החלטתי דווקא לשים את אחד השירים מאחד מסרטי הילדות האהובים עלי בכל הזמנים:
לי, באופן אישי כל הבננות האלה נתנו השראה ותיאבון.
והיות ועל אהבתי למטבח כבר פרטתי וסיפרתי בפוסט הקודם, לא נותר לי אלא לממש ולאחד את הצמד.
בזמן האחרון אני מוצאת שהפקות אופנה ותצוגות אופנה נותנות לי השראה לבישול ואפיה.
מי אמר שאופנה ואוכל לא הולכים יחד?
אז קבלו עוגת בננות בניחוח פראדה! (ותודה לדבורה)
מצרכים:
- 2 כוסות קמח
- 1 כפית סודה לשתיה
- קורט מלח
- 0.5 כוס חמאה (כלומר 115 גרם) מרוככת
- 3/4 כוס סוכר חום (אם הבננות סופר סמוצ'י ו"דבשיות" שימו פחות כי הן נהיות סופר מתוקות)
- 2 ביצים, טרופות
- 2.5 בננות מרוסקות
- קינמון (אני שמה בלארג'יות כי אני ממש אוהבת קינמון, אבל כל אחד לפי טעמו...)
- אם אתם מחובבי האגוזים אפשר לשים אגוזי מלך, פקאנים, פקאנים מסוכרים ואפילו שוקולד צ'יפס. אני אוהבת ריק.
הוראות הכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות
בקערה אחת מערבבים את הקמח, אבקת הסודה, והמלח.
בקערה שניה מערבבים חמאה וסוכר עד שמתאחדים ומתאווררים (תנו להם כמה דקות טובות), ואז מכניסים את הביצה הטרופה והבננות המעורכות.
מאחדים את שתי הקערות ומערבבים.
אם יש לכם תוספות לעוגה, אחרי שהכל מעורבב זה השלב להכניס אותם ולערבב קלות מאוד.
אופים בתבנית מוארכת כשעה (או עד שהקיסם יוצא יבש - לי לקח 45 דקות בערך), שימו לב לפי הריח המעולה שמתפשט בבית.
בקערית ליד: רסק תפוחים. הולך נהדר יחד.
מחממים תנור ל-180 מעלות
בקערה אחת מערבבים את הקמח, אבקת הסודה, והמלח.
בקערה שניה מערבבים חמאה וסוכר עד שמתאחדים ומתאווררים (תנו להם כמה דקות טובות), ואז מכניסים את הביצה הטרופה והבננות המעורכות.
מאחדים את שתי הקערות ומערבבים.
אם יש לכם תוספות לעוגה, אחרי שהכל מעורבב זה השלב להכניס אותם ולערבב קלות מאוד.
אופים בתבנית מוארכת כשעה (או עד שהקיסם יוצא יבש - לי לקח 45 דקות בערך), שימו לב לפי הריח המעולה שמתפשט בבית.
בקערית ליד: רסק תפוחים. הולך נהדר יחד.
4 תגובות:
מקסים!
כמו שכבר אמרתי, אני שמחה לחלוק חוטי מחשבה איתך :)
יום אחד נרקום אותם יחד...
פוסט משובח!
הייתי מנסה את עוגת הבננות לו היה לי יותר זמן!
נשיקות
בבקשה רבה :)
האריזות האלה שבו אותי, גאוני גאוני! לס איז מור מתוק כזה.
לא רואה את עצמי הולכת עם בננות או כל דבר שקשור לצבע צהוב. התמונה של העוגה מהממת.
הוסף רשומת תגובה