Holy shit! no lie, I almost got up and applauded

בשבוע שעבר קיבלתי לינק-בוקר מדמות אהובה.
לינק-בוקר זה אחד הדברים הכי כיפיים.
מעין שריקת פתיחה ליום החדש.
הוא גם איכשהוא תמיד מכתיב את היום.
אם זה לינק רע, אז היום כבר מחורבן, ואם זה לינק טוב, סביר להניח שבשארית היום יהיה לי חיוך על הפרצוף.
זה כמו ביצת הפתעה, רק בלי השוקולד. וגם אי אפשר לשים אותה על המדף עם יתר ההפתעות (שריטה פרטית של האהוב ושלי), וגם לא מרכיבים אותה. טוב, נו, לא בדיוק ביצת הפתעה, אבל הבנתם את הנקודה שלי...

אז הנה הוא, הלינק בוקר ההו-כה-מוצלח שקיבלתי:

ואם לצטט את הטוקבקיסט 74brooklynboi:
"Holy shit, no lie, I almost got up and applauded"

בתרגום חופשי:
"לכל הרוחות, אני לא משקר כשאני אומר שכמעט קמתי ומחאתי כפיים"

אז כמובן שלא יכלתי להתאפק (בכל זאת בלוג אופנה וזה...) וישר אמרתי לעצמי "את חייבת לשים אותה!":

שרה ג'סיקה פרקר, ווג אמריקה, מאי 2010, בכובע של דיור. מכאן

ומשם התגלגלתי אליה:

קייט מוס הכי קולית שיש. מכאן

ואם בבריטים עסקינן, הנה ישירות מהארכיון המדהים של ה-V&A:

ג'וזפין בייקר, 1933, חצי יהודיה, חצי שחורה, בדרנית, זמרת, סופרסטאר, פעילת זכויות האזרח בארה"ב, סמל המאבק, מוזה ונוטפת שיק. מכאן. 

 ואם אנחנו כבר במוזיקה, לא נשכח את מדונה,  האולסונית, סלאש האגדי, מייקל ג'קסון,  וכמובן, הדילן. בוב דילן:

בוב דלין, בכובע נחשק, באוטו נחשק, עם קול נחשק. מכאן

והאחת והיחידה שתחתום לי את הפוסט, מרלן דיטריך. היישר מפנטאון הקלאסיקות.

מכאן

ובכל זאת, למרות שאמרתי שזה הסוף, אם היה לכם איזה ספק קל בקשר להיותו של כובע המגבעת פריט אופנתי וחם, קבלו את חדר הישיבות המשופץ והחדש במטה האופנה של רשת נט-א-פורטר:

מכאן